השוואה: פפטידים מול סטרואידים אנאבוליים מול SARMs
קבוצה | מנגנון כללי | אפקטיביות | סיכונים | WADA | מסר מרכזי |
פפטידים | קבוצה רחבה: הורמונים, אנלוגים, גורמי גדילה, אינקרטינים ועוד | משתנה מאוד; חלקם תרופות מצוינות וחלקם ללא ראיות | תלוי חומר: מטבולי, הורמונלי, אימונוגניות, איכות/זיהום | רכיבים אסורים: GH, GHRPs, IGF-1 TB-500, ועודGHRH analogues | אין להתייחס לכל הפפטידים כקבוצה אחת |
סטרואידים אנאבוליים-אנדרוגניים | אגוניסטים לרצפטור | גבוהה לעלייה במסה/כוח | דיכוי HPG, שומנים/לב, לחץ דם, כבד בחלקם, פוריות, פסיכיאטרי | אסורים לפי WADA | יעילות אינה שווה בטיחות |
SARMs | מודולטורים סלקטיביים | מספר חומרים מראים | דיכוי טסטוסטרון, שומנים, כבד, פוריות; מוצרים לא מפוקחים | אסורים לפי WADA | 'סלקטיבי' אינו אומר נטול תופעות |
מה בדרך כלל 'חזק יותר' לבניית שריר?
סטרואידים אנאבוליים הם הקבוצה עם האפקט האנאבולי המובהק והמתועד ביותר, אך גם עם פרופיל סיכון משמעותי. SARMs נועדו להיות סלקטיביים יותר אך אינם נטולי דיכוי הורמונלי וסיכונים, ורבים אינם מאושרים.
פפטידים הקשורים ל-GH/IGF-1 עשויים להשפיע על הרכב גוף והתאוששות, אך אינם שקולים מבחינת מנגנון או אפקט לסטרואידים. פפטידים אחרים – למשל GLP-1, calcitonin אוoxytocin – כלל אינם 'חומרי בניית שריר'.